סוף ,סוף אני עוזרת אומץ לכתוב בלוג משל עצמי.
אני מכורה לבלוגים בעיקר של נשים יוצרות מהארץ ומהעולם אני יכולה להסחף לשעות ארוכות וקטנות לתוך הלילה בתוך עולם הבלוגים האיןסופי שגדוש בעיצות ,ב"טוטריאלס" (הדרכות), בנשים מהגגות כאילו שאין כלום בעולם רק הן והמחשבות שלהן והיצירה שלהן....
ואני מהצד השני בוהה במסך בחדר מבולגן עמוס לעייפה בחומרי יצירה ,בדים,חוטים , מכונת תפירה שזועקת שלפחות אוריד ממנה את האבק ,ניירות מעניינים ,סרטים צבעוניים מבד ,מתחרה ,מסאטן.
מקנאה!! מה זה מקנאה - מוריקה מרוב קנאה.
אילו נשים מושלמות! לא רק שיש להן את הזמן למלא את הבלוג בקישורים מדליקים ,לא רק שיש להן חיי חברה מלאים לעייפה , לא רק שיש להן 14 ילדים מתוקתקים ובלונדיניים מצולמים בכל אירוע או בזמן פעילות מרתקת יצירתית יומית עם אימא ,עם הדרכה מצולמת לכל פעילות כזו או אחרת ( שיהיה ברור היא כבר הכינה משהו מדהים עם מליון מרכיבים ותהליכי הרכבה וגם דאגה לתעד למען קוראיה הנאמנים שידעו איך עושים את זה ...) זאת אומרת שהן גם חושבות על הכל מראש!!!!! שום דבר לא מתפספס והכי טוב (וגרוע מבחינתי - כי זה מה שגומר עליי) הן מחזיקות במשרה מלאה או שהן עשו שינוי קיצוני מדהים בחייהן והפכו ללא רק מולטי טסקינג וומן אלא גם לנשות עסקים ממולחות שמרוויחות מספיק מצד אחד מהיצירה שלהן ומצד שני יש להן המון זמן פנוי....או שהן נשואות לטייס !
גם אני רציתי להגיע מהכוכב הזה ,אבל המעבורת היתה מלאה במקום זה קיבלתי כרטיס לריקשה לכוכב אחר לגמריי
למקום של עומס יתר ,שהיממה בו קצרה במיוחד 24 שעות שם לא מדוייקות זה יותר כמו 8 שעות- פשוט נגמר מהר מידי.
מקום בו כל צליל או הבזק של אור גורמים לנדוד מפעולה אחת לשניה כמו סביבון וכמובן לא לסיים מה שהותחל 10 פעמים במהלך אותה יממה בת 8 שעות (תודה לאל על הקונצרטה).
אז נחזור למשפט הפתיחה: סוף סוף אני עוזרת אומץ לכתוב בלוג משל עצמי, במהלך שיטוטי האין סופיים בבלוגים שגיליתי אותם לפני שנים תוך כדי הקשת המילה "יצירה" בגוגל נפתח בפניי עולם עצום ואין סופי של יצירה ושל אנשים שעוסקים בה אם לפרנסתם ואם לנפש. נפתח לי התיאבון ולמדתי המון ,אחרי הכל חוץ מכל הבלאגן והעומס די בורכתי בידיים יוצרות משל עצמי וכל הדרכה שאני רואה בא לי גם לנסות (ועל כן החדר המבולגן העמוס לעייפה בחומרי יצירה. ) כי ,אמנם יש תיאבון אבל לא לשכוח שאין לי זמן וזה משהו שאני נוטה לשכוח תכופות בעיקר כשאני נכנסת לחנות יצירה או בדים-
כמו נרקומן אני מרחפת בין המדפים ומדמיינת את כל שעות היצירה שאני הולכת להשקיע ...
אני מדמיינת שאני הולכת להכין אלבום סקראפ כמו בבלוג שראיתי ,ואני מדמיינת איך אני הולכת לתפור שמלה מהבד שהרגע קניתי מהבורדה שרכשתי לפני חצי שנה או מזו שרכשתי לפני חודשיים או מזו של אתמול....
ואני נזכרת שראיתי משהו מגניב לעשייה עם הילדים שראיתי ביו טיוב (שזה מחלה בפני עצמה) ושוכחת לגמרי
מהאמוק של מלפני שבועיים שעוד שוכב בשקיות על השולחן בחדר המאובק והעמוס עם המסך והעיניים הזגוגיות שלי ......
אז בכל זאת נחזור להתחלה: סוף סוף אני חושבת שאני יודעת מה אני רוצה מחיי ובא לי לכתוב על זה ,בא לי להעלות הדרכות ,ולשתף בבלוגים מעניינים שקראתי . ובא לי לתעד כל צעד שהילדים שלי עושים והכי בא לי לתכנן מראש!!!
וכל זה תוך כדי שאני מחזיקה במשרה מלאה.
אני הולכת לטפס במעלה ההר לפסגה שלי ,זה יקח קצת זמן אבל יש לי תוכנית ובה לי להגג עליה תוך כדי תהליך ,
לתבל עם הדרכות ,קישורים ,המלצות ,תמונות מעניינות ועוד מה שיבוא ויעניין אני מקווה שתתגבש קבוצה של קוראים וקוראות שיצפו לפוסט הבא שלי שאצליח לסחוף בסיפוריי ובסופו של תהליך אהיה בטופ אהפוך למולטי טסקינג וומן בעצמי.
אז זה המצע שלי מי שרוצה להצביע לי מוזמן לשים פתק בקלפי כי את המכשול הראשון בקיר הטיפוס שלי צלחתי, כתבתי פוסט ראשון בבלוג הראשון שלי
בקרוב רשימת הטו דו שלי (המכשול השני בקיר יש הרבה כאלה...)
אני מכורה לבלוגים בעיקר של נשים יוצרות מהארץ ומהעולם אני יכולה להסחף לשעות ארוכות וקטנות לתוך הלילה בתוך עולם הבלוגים האיןסופי שגדוש בעיצות ,ב"טוטריאלס" (הדרכות), בנשים מהגגות כאילו שאין כלום בעולם רק הן והמחשבות שלהן והיצירה שלהן....
ואני מהצד השני בוהה במסך בחדר מבולגן עמוס לעייפה בחומרי יצירה ,בדים,חוטים , מכונת תפירה שזועקת שלפחות אוריד ממנה את האבק ,ניירות מעניינים ,סרטים צבעוניים מבד ,מתחרה ,מסאטן.
מקנאה!! מה זה מקנאה - מוריקה מרוב קנאה.
אילו נשים מושלמות! לא רק שיש להן את הזמן למלא את הבלוג בקישורים מדליקים ,לא רק שיש להן חיי חברה מלאים לעייפה , לא רק שיש להן 14 ילדים מתוקתקים ובלונדיניים מצולמים בכל אירוע או בזמן פעילות מרתקת יצירתית יומית עם אימא ,עם הדרכה מצולמת לכל פעילות כזו או אחרת ( שיהיה ברור היא כבר הכינה משהו מדהים עם מליון מרכיבים ותהליכי הרכבה וגם דאגה לתעד למען קוראיה הנאמנים שידעו איך עושים את זה ...) זאת אומרת שהן גם חושבות על הכל מראש!!!!! שום דבר לא מתפספס והכי טוב (וגרוע מבחינתי - כי זה מה שגומר עליי) הן מחזיקות במשרה מלאה או שהן עשו שינוי קיצוני מדהים בחייהן והפכו ללא רק מולטי טסקינג וומן אלא גם לנשות עסקים ממולחות שמרוויחות מספיק מצד אחד מהיצירה שלהן ומצד שני יש להן המון זמן פנוי....או שהן נשואות לטייס !
גם אני רציתי להגיע מהכוכב הזה ,אבל המעבורת היתה מלאה במקום זה קיבלתי כרטיס לריקשה לכוכב אחר לגמריי
למקום של עומס יתר ,שהיממה בו קצרה במיוחד 24 שעות שם לא מדוייקות זה יותר כמו 8 שעות- פשוט נגמר מהר מידי.
מקום בו כל צליל או הבזק של אור גורמים לנדוד מפעולה אחת לשניה כמו סביבון וכמובן לא לסיים מה שהותחל 10 פעמים במהלך אותה יממה בת 8 שעות (תודה לאל על הקונצרטה).
אז נחזור למשפט הפתיחה: סוף סוף אני עוזרת אומץ לכתוב בלוג משל עצמי, במהלך שיטוטי האין סופיים בבלוגים שגיליתי אותם לפני שנים תוך כדי הקשת המילה "יצירה" בגוגל נפתח בפניי עולם עצום ואין סופי של יצירה ושל אנשים שעוסקים בה אם לפרנסתם ואם לנפש. נפתח לי התיאבון ולמדתי המון ,אחרי הכל חוץ מכל הבלאגן והעומס די בורכתי בידיים יוצרות משל עצמי וכל הדרכה שאני רואה בא לי גם לנסות (ועל כן החדר המבולגן העמוס לעייפה בחומרי יצירה. ) כי ,אמנם יש תיאבון אבל לא לשכוח שאין לי זמן וזה משהו שאני נוטה לשכוח תכופות בעיקר כשאני נכנסת לחנות יצירה או בדים-
כמו נרקומן אני מרחפת בין המדפים ומדמיינת את כל שעות היצירה שאני הולכת להשקיע ...
אני מדמיינת שאני הולכת להכין אלבום סקראפ כמו בבלוג שראיתי ,ואני מדמיינת איך אני הולכת לתפור שמלה מהבד שהרגע קניתי מהבורדה שרכשתי לפני חצי שנה או מזו שרכשתי לפני חודשיים או מזו של אתמול....
ואני נזכרת שראיתי משהו מגניב לעשייה עם הילדים שראיתי ביו טיוב (שזה מחלה בפני עצמה) ושוכחת לגמרי
מהאמוק של מלפני שבועיים שעוד שוכב בשקיות על השולחן בחדר המאובק והעמוס עם המסך והעיניים הזגוגיות שלי ......
אז בכל זאת נחזור להתחלה: סוף סוף אני חושבת שאני יודעת מה אני רוצה מחיי ובא לי לכתוב על זה ,בא לי להעלות הדרכות ,ולשתף בבלוגים מעניינים שקראתי . ובא לי לתעד כל צעד שהילדים שלי עושים והכי בא לי לתכנן מראש!!!
וכל זה תוך כדי שאני מחזיקה במשרה מלאה.
אני הולכת לטפס במעלה ההר לפסגה שלי ,זה יקח קצת זמן אבל יש לי תוכנית ובה לי להגג עליה תוך כדי תהליך ,
לתבל עם הדרכות ,קישורים ,המלצות ,תמונות מעניינות ועוד מה שיבוא ויעניין אני מקווה שתתגבש קבוצה של קוראים וקוראות שיצפו לפוסט הבא שלי שאצליח לסחוף בסיפוריי ובסופו של תהליך אהיה בטופ אהפוך למולטי טסקינג וומן בעצמי.
אז זה המצע שלי מי שרוצה להצביע לי מוזמן לשים פתק בקלפי כי את המכשול הראשון בקיר הטיפוס שלי צלחתי, כתבתי פוסט ראשון בבלוג הראשון שלי
בקרוב רשימת הטו דו שלי (המכשול השני בקיר יש הרבה כאלה...)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה